© 2016 Liora Levy-Baz

  • LinkedIn Social Icon
  • c-facebook
  • Twitter Classic
  • lbliora

הצוותים גלובלים – אבל התקשורת ביניהם לא


אני תוהה באיזו דוגמה אני יכולה להשתמש מבין כל כך הרבה "טעויות תקשורת" אשר מתרחשות כל יום בין צוותים וקולגות. דוגמא קלה יכולה להיות סימן השאלה "הישראלי", "ישראלי" כי ישראלים רבים כל כך נוטים להשתמש בו באימיילים. וכן, אני מתכוונת אך ורק לסימן השאלה הבודד שעומד לו סולו, לבדו באימייל, במקום משפט שלם ויכול (כמו שאני יודעת גם שכמעט קרה) להתחיל מלחמת עולם שלישית עם הצד השני, זה שלא ממש מכיר את "קוד התקשורת הישראלית באימיילים". זה הקוד שכמובן מעולם לא נכתב, כי לנו הישראלים אין ממש זמן להסביר את עצמנו, בטח לא לגבי דברים מובנים מאליהם, כמו לדוגמה השאלה שכתובה שם באימייל למטה והנה למה מספיק רק סימן שאלה בודד, על אחת כמה וכמה כשאני רוצה לקבל כבר תשובה.

כל כך קרוב - ועם זאת, כל כך רחוק

נכון, כל גבולות המדינות כפי שהכרנו אותם התמוססו כשהפכנו לכפר גלובלי עסקי אחד, אבל אלו רק הגבולות הטכנולוגיים שנעלמו. אנחנו עובדים ביומיום עם קולגות ולקוחות מכל רחבי העולם והטכנולוגיה הפכה את התקשורת בינינו לכל כך קלה. אנחנו במרחק לחיצת מקלדת אחת מהשני וזה גורם לנו להרגיש כל כך קרובים; קרובים במובן שאנחנו מרגישים או חושבים שאנחנו חולקים את אותן נורמות, את אותם קודים של התנהגות וחשיבה, עד כדי שאנחנו מרגישים דומים. אך זו רק אשליה. הגבולות הטכנולוגיים והתקשורתיים התמוססו אבל אלו התרבותיים נשארו בעינם (וזה דבר טוב!). קודים תרבותיים שונים, בפרט אלו של תקשורת, הם קרקע פוריה לגידול קונפליקטים ומחלוקות בין צוותים וממשקים גלובלים.

צריך שניים לתקשורת

על מנת לצמצם את היווצרותם של קונפליקטים שכאלה כדאי ומומלץ לכל אחד ללמוד ו/או לקחת מומחה בנושאים בין-תרבותיים (Cross Culture) ולהשכיל את הצוות שלו אודות תרבות הצד השני וההבדלים שבינינו. הכשרה שכזו תכלול, בין היתר, את שעות העבודה השונות ופרקטיקות העבודה, גינונים, רקע תרבותי כללי ומוסכמות תקשורת - מדוברת וכתובה. לאחר מכן, אני ממליצה לעשות את מה שרבים נוטים לשכוח וזה להשכיל את הצד השני אודות התרבות שלנו, הפרקטיקה שלנו ומוסכמות ו"קודי" התקשורת הנהוגים אצלנו. בין אם אתם מתחילים לעבוד עם צוותים בבולגריה, אוקראינה, סין, צפון אמריקה או דרום אמריקה - כדאי שתתחילו קודם כל בהעברת ידע בין-תרבותי לשני הצדדים.

הידעתם שבסין עובדי המשרד נוהגים לישון מעט לאחר ארוחת הצהריים? למשך 30-45 דקות עובדי המשרד ילכו לישון, על שולחן העבודה או על רצפת המשרד ואף יכבו את כל אורות המשרד בזמן זה.

(בתמונה: ישן, לא מיואש:)).

המשוואה הפיזית הנעלמה

אני כנראה יכולה להציל את עצמי מניסוח לא נכון של מה שרציתי לומר כשאני ניצבת מל האדם איתו אני מדברת ומתחילה לראות אותו נע באי נוחות מולי ("מה זאת אומרת עניינים לא סגורים??" )...אך אלו מותרות שאין לצוותים גלובלים. אלו מותרות שאין לטקסט כתוב. פרט למילה עצמה, יש ערוצים רבים דרכם אנו מתקשרים כשאנו מדברים ישירות אחד מול השני- טון ואינטונציה, מימיקה, שפת גוף ועוד. מחקרים רבים כבר הוכיחו כי אלו הם ערוצי התקשורת העיקריים ולא השפה עצמה, מה שבעצם אומר שיחסי הלונג-דיסטנס שלנו עם צוותים גלובלים הם תמיד במינוס תקשורתי. זו הסיבה שכדאי ומומלץ, כמו בכל מערכת יחסים כזו, "לחזק" את התקשורת בכל האמצעים שכן עומדים לרשותינו: להשתמש בתמונות, לא רק של פרופיל (אבל כדאי מאוד שיהיו כאלו..) אלא גם תמונות מהווי במשרד או חגים, של הצוותים או כחלק מברכות (שזה אומר לשלוח ברכות, כן?). מעבר לאימיילים, להשתמש לפעמים גם בטלפון, בסקייפ, בשיחות ועידה בוידאו ולדבר (=לכתוב באימייל) גם על דברים אחרים לפעמים, לא רק על עבודה.

--אם תכירו אותי יותר טוב כאדם, יש סיכוי טוב שתהיו יותר סלחניים לטעויות התקשורת שלי.

טקסט פורמלי - זה טוב. טקסט אדיב - הכי טוב.

אני מתייחסת לאנגלית כשפה הבינלאומית באמצעותה אנחנו מתקשרים עם צוותים גלובלים ולקוחות ברחבי העולם. קורס "אנגלית לעסקים /אנגלית עסקית " המוכר גם בשמו "Business English" הוא אחד הקורסים הנצרכים ביותר בסביבות עבודה גלובליות ואם עדיין לא לקחתם אותו כדי שתירשמו עכשיו. מ "could", "should" ו "would" דרך ביטויים נוספים שאנגלית עסקית פורמלית יכולה לספק, להתנסח באופן אתי ומנומס יבטיח תקשורת תקינה וראויה בין הצדדים. עם זאת, אני יודעת שאני בהחלט מסוגלת (והכרתי עוד כמה כאלה...) "להצליף" ביקורת וחוסר מרוצות בצד השני ולעשות זאת באנגלית גבוהה ורהוטה. לכן, אנגלית פורמלית ומקצועית היא לא הפיתרון היחיד והטוב ביותר לכל צרכי התקשורת הגלובלית. להיות אדיב ונחמד כנראה שכן. להיות אמיתי גם כן. להיות אותנטי באופן אדיב ומכבד יכונן ויחזק כל מערכת יחסים, לא רק מהסוג הגלובלי.

-- לישראלים קשה להיות פורמלים, אנחנו באמת שמנסים, אבל אולי לא תמיד מנסים מספיק :) בטח לא עם קולגות ממדינות אחרות, שנחשבים בעינינו חברים ולכן אנחנו מרגישים שלא צריך את כל ה"פורמליות" הזו.

אז מה לגבי סימן השאלה הזה??

אני רוצה לייעץ ולהמליץ לכל החוטאים בדבר - צוותים גלובלים ובהחלט גם מקומיים - להפסיק לאלתר את השימוש בסימן השאלה הבודד הזה ולהעלים אותו מהאימיילים שלכם (ומאמצעים אחרים). כן, אני יודעת שהשאלה כבר כתובה שם למטה באימייל, אבל להיות כל כך "קצרה" עם מישהו זה בדיוק מה שעובר כמסר - אין לי זמן בשבילך. לזה מתווספות עוד משמעויות פוטנציאליות (ואל תגידו לי שלא התכוונתם...) כגון - "למה אני עדיין מחכה לתשובה לגבי הנושא שמתחת?? / תשלח כבר תשובה / למה אתה נותן לי לחכות בקשר לכך.." וכו'. זו די הרבה ביקורת שעולה שם מסימן שאלה אחד וזה בדיוק מה שמרגיש הצד השני. עכשיו, בפעם האחרונה שבדקתי הנתונים לא השתנו - אף אחד מאיתנו לא אוהב ביקורת, גם אם היא מוצדקת. ביקורת, בייחוד כה ברורה, ובטח כזו שיש לה קהל (כי יש לפעמים עוד מכותבים על האימייל הזה, נכון..?) לעולם לא תבנה ותייצר שיתוף פעולה, אלא סביר להניח שבדיוק להיפך. כן, אתם תקבלו תשובה לאחר אותו סימן שאלה וכנראה שמייד, אבל תאבדו את הרצון הטוב של העובד או הקולגה לטווח הרחוק.

קריאה נוספת מומלצת:

"הורדתם כבר את היישום שנקרא לדבר?"

"שלח לי אימייל על זה"

"הבור שמנהלים ועובדים נופלים לתוכו, כמעט כל יום"

ליאורה לוי-בז : בניית מערכות יחסים עסקיות

טכניקות גישור, תקשורת אפקטיבית וניהול קונפליקטים במרחב הפנים ארגוני.

תקשורת אפקטיבית וניהול קונפליקטים | ליווי תהליכים מחוללי שינוי | ייעול תהליכי עבודה ותקשורת בין ממשקים | ליווי אישי למנהלים ושותפים עסקיים.

מעבירה סדנאות ומפגשי שולחן עגול להנהלה בכירה והנהלה צעירה.

#תקשורתאפקטיבית #עבודתצוות #צוותיםגלובלים #ייעולתהליכים #ניהולקונפליקטים #תהליכיעבודה

53 views